עור ירוק - ecoskin

טיפול בבניין הישראלי הטיפוסי ע"י מערכת מטבולית היוצרת איכות חיים גבוהה מחד ומאידך חסכון משמעותי באנרגיה ותרומה לסביבה. התוספת החדשה מהווה מערכת "ירוקה", העוטפת את בניין המגורים הישראלי ה"אפור". פתרון זה ישים גם בבניית פרויקטים חדשים אך לא פחות - בבניינים קיימים. נקודת המוצא: טכנולוגית הבנייה של מרבית הבניינים הסטנדרטיים בארץ, בכלכלה הקפיטליסטית הפוסט תעשייתית - לא תשתנה באופן קיצוני בעתיד הנראה לעין. פתרון זה מכיר במציאות ומוכן להתמודד עם כללי המשחק של החברה הקפיטליסטית בימינו. העתיד לא רק ב"בית החכם" (smart house), אלא גם ב"בית המודע" (sensible house).

עור ירוק הינו פרויקט שתוכנן יחד עם אדריכלית ד"ר עינת קליש רותם וזכה בתחרות תכנון של המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2007.
הפרויקט, שזכה לפרסום והכרה, ממשיך להתפתח במחקר בסטודיו והיתכנותו נבחנת בסיטואציות שונות.

בניין ישראלי טיפוסי בצפיפות עירונית גבוהה
עור חדש
התוספת החדשה מהווה שכבת עור נוספת, שומרת ומגוננת. המערכת מהווה חיץ בין הבניין הקיים וסביבתו, בעובי משתנה, במיקום משתנה, גמישה לפי הצורך ובהתאם לרמת הרגישות. המערכת החדשה מאפשרת אינטראקציה עם הסביבה ועל כן בעלת שני תפקידים חשובים ובלתי נפרדים: היא מסננת את נזקי הסביבה מחד, ומאפשרת לבניין לטפל במפגעים שלו עצמו, מאידך. העור החדש מספק את האפקט המטבולי.
ריבוי משימות
ריבוי משימות אקולוגיות המערכת החדשה עונה על ריבוי צרכים אקולוגיים: איסוף מי גשם, שמירתם בקומת הגג והורדתם לגינות התלויות להשקיה. תאים פוטו-וולטאים קולטים את אנרגית השמש וממירים אותה לאנרגיה חשמלית,בתצורה העובדת יחד עם חברת החשמל לשימוש דיירי הבניין. כיסי האויר הנוצרים בין המערכת החדשה לבניין מהווים אלמנט חוצץ השומר על טמפרטורת הבניין מהאקלים הקיצוני (חורף או קיץ) שבחוץ. הצמחיה המכסה את המערכת החדשה מספקת שכבת בידוד משמעותית יותר, ובאותה נשימה גם תורמת לניקיון האוויר. קומת מיחזור ממוקמת בבסיס המערכת החדשה, מתחת לאזור המסחרי. היסודות משמשים גם כן לחניות כלי רכב. המים וכל שאר חומרי הפסולת שדיירי הבניין מייצרים, יורדים במערכת העמודים למרתף
עור ירוק
קונסטרוקציה בפינה 'מתה'
סכימה הנדסית פשוטה
המערכת נסמכת על שני עמודים ראשיים
בפינות הבניין, ושני עמודים משניים
בצידיו (מול פירי השירות). העמודים
עולים לגג ויוצרים מסגרות קונסטרוקטיביות,
המקשיחות את כל המערכת. כל עמוד
מכיל מספר 'עמודונים', המחוברים אחד
לשני כמסבך, ומגדירים את החלל דרכו
עוברות מערכות טיהור ועליו נישאים
האלמנטים הכבדים (אדמה ומים). החלל
שבתוך המסבך בעל חשיבות ראשית.
הגג נשען על המסגרות.
המרפסות האופקיות מחברות את כל
העמודים והמסבכים ומייצבות את
המערכת הנדסית, על מנת שתתפקד
הנדסית כמקשה אחת. המערכת החדשה
לא נסמכת על הבית הקיים, ואינה נוגעת בו.

 

שכפול המערך: פתרון להמונים
המערכת יכולה להתפשט על פני שכונות
שלמות של בנייני מגורים, תמיד מגיבה
לרוחות שמיים ולסיטואציה של הבניין.
הדירות הצפוניות גם הן מקבלות אזורי חוץ
לגינון ולטיהור, ללא חסימת אור, וללא צורך
בהגנה טרמית על הבניין. על מנת להוציא
פרויקט כזה לפועל, כל הדירות, בכל כיווני
השמיים, מקבלות זכויות זהות לשטחי חוץ
חדשים. המערכת החדשה יכולה לחבר בין
בניינים, אבל מתפקדת כיחידה כלכלית
עצמאית שאינה מצריכה שיתוף פעולה בין
בניינים או ועדי בתים.
הנוף האורבני בעיר העתיד נראה ירוק יותר.
שכפול המערכת
הקונטקסט האורבני – הרחוב
החלק התחתון של המערכת (קומות 2- עד 2)
והחלק העליון (קומות 2 עד 12)אינם בהכרח ממוקמים  אחד מעל השני. בעוד החלק העליון מגיב לגרמי השמיים וכמובן לאופיין של הדירות – החלק התחתון של המערכת מגיב לרחוב ולמיקום הבניין במגרש. החלק התחתון מכיל קומות  של שטחי מסחר, משרדים, הרחבות של דירות, חדרי סטודיו וכו', הדרושים כל כך בסביבות מגורים בחברה הפוסט תעשייתית, עם הצורך הגובר בעבודה מהבית. חלק זה מהווה מרכיב כלכלי משמעותי, נדל"ן חדש בעל ערך.
קומת הרחוב
המרפסות מספקות שטחי שהייה מקורים ומוצללים, גינות נוי, שטחי גידולים חקלאיים ועוד.
ניצול הפינות: שיקולי הנדסה ומרחב
מרכז הכובד של המערכת החדשה נמצא בפינות הבניין הקיים. אלו הם המקומות ה "מתים" והלא מנוצלים של הבניין. כך המערכת אינה חוסמת את הנוף הנשקף מהחלונות העיקריים של יחידות הדיור (בעיקר של האזורים הציבוריים של הדירה),
אלא משאירה את החלונות פתוחים במידה המקסימאלית. הפינות הם המקום ההולם
למיקום המערכות ההנדסיות – קונסטרוקציות ומערכות הטיפול אקולוגיות. בגלל חוזקה ההנדסי של המערכת בפינות – זהו גם המקום להצבת אלמנטים כבדים – מים ואדמה, גינות נוי ובריכות טיהור/ אגנים ירוקים  לטיפולים מתקדמים.
ניתן בקלות לאפשר יציאה אל המערכת מחדרי השינה שבבית, ע"י הגדלת החלון  והפיכתו לדלת, וכמובן, הנגישות העיקרית תהייה מהמרפסת הראשית.
קונסטרוקציה בפינה 'מתה'
מציאות ואוטופיה – חופש להתפתחות טבעית
כדי לשנות את העולם צריך להתחיל בצעדים קטנים תוך הבנה וקבלה של המציאות וכללי
המשחק שלה. האדם הממוצע בשנת 2007 לא תמיד מודע למצב האקולוגי של כדור הארץ ולנזקים שהוא גורם בעצמו. לעתים הוא נוהג באגואיזם ואופורטוניזם, מתוך ראיית עולמו הצר (לרוב הכלכלי). המערכת מציעה גינות ומרפסות, שידרוג הנדל"ן ושיפור איכות החיים למי שפחות מודאג ממצב הסביבה. יחד עם זאת היא מספקת תיקונים בסיסיים לעוולות של הבניין הטיפוסי הנוכחי (כמו שפיכת מי גשם ואי-ניצול של שטח הגג לאיסוף אנרגיה סולרית). עדיף שיפור קטן על פני קפיאה על השמרים. חינוך לרגישות אל הסביבה יוביל להתפתחות המערכת קדימה. המערכת החדשה גמישה ופתוחה להתפתחויות בעתיד. לא רק מרפסות, אלא גם מקום לגידול חקלאות עירונית, בריכות דגים, אגנים ירוקים לטיהור מים, עיבוד אשפה וכו', עד למצב שבו הבניין הופך להיות יחידה המתקיימת בזכות  עצמה. כל בניין ומידת מסירותו, קנאותו ולהיטותו בנושא. כל דרגה של אכפתיות תתקבל בברכה.
אוטופיה
הגג מכיל שתי קומות לשימושים אקולוגיים בקירוי לקומת הגג של הבניין הקיים, ישנה קומת ספא עבור הדיירים. הגג המשופע אוסף את מי הגשם, מורידם דרך המערכת לאפשר השקיית הגינות.
דילוג לתוכן