שיקום שכונות ירוק
המשך המחקר להיתכנות פרויקט 'עור ירוק' נבחן בימים אלו כשדרוג מבני שיכונים של הדיור הציבורי, בשיתוף האגף לשיקום שכונות במשרד הבינוי והשיכון.
מבני השיכונים באזורי הביקוש ובפריפריה נבנו בשנות קום המדינה על מגרשים גדולים מתוך אידאולוגיית יישוב המרחב. כיום המגרשים הגדולים ומצב המבנים המידרדר קורצים ליזמי התחדשות עירונית. תהליך השיקום המוצע כעת נועד לשדרג את הקיים, תוך עיבויו, שיפור התשתיות בו וסביבו, יצירת שינוי חברתי, הלימה של אמנות שינויי האקלים, תוך קביעת סטנדרטים רגולטוריים מתקדמים לתהליך ציפוף עירוני בריא ובר קיימא
הפרויקט להלן מציע התערבות במגרש לדוגמא: שטח המגרש 2,730 מ"ר ובו בלוק מגורים טיפוסי בן 4 כניסות ו-32 יח"ד בקרית אליעזר - חיפה.
מטרות
מטרת פרויקט ה'שיכון הירוק' הינה להדגים כיצד ע"י שדרוג חכם למבנה קיים יכול הדיור הציבורי (במודל של רוב שוכרים) להיות סמל להתנהלות ברת-קיימא יעילה ואחראית של הרגולטור, תוך יצירת איכות חיים וקהילתיות עירונית שאין כדוגמתה. המודל מאפשר הגדלת הצפיפות ותוספת שימושי קרקע עם צורך מינימלי לתמיכה תשתיתית למעט קידום מתע"ן, רק"ל ודומיהם על פי המגמה הברורה כיום.
ההשקעה הצפויה תחזיראת עצמה מבחינה נדל"נית ותהווה אלטרנטיבה משמרת קרקע ונוחה יותר למודל 'הריסה-בניה'.
שוק הפרטי בבניה הרוויה השרוי בפרדיגמות תכנון מיושנות ולא רלוונטיות, אף הוא יצא נשכר מהשינוי התבונתי ויווצר אפקט-אדווה שישפיע על ענף הבניה בכללותו – מהפך.
המטרה הסופית תהא יצירת תמ"א לשדרוג בר קיימא של מתחמי מגורים ועירוב שימושים.
מודל ניהול ציבורי|פרטי -
עריכת בדיקת היתכנות על בסיס ביקושים ועריכת מודל כלכלי המתבסס על אשראי ציבורי בהחזר לטווח ארוך במקביל לניהול וביצוע הפרויקט בשיטת בנה-הפעל-העבר, כאשר בשלב הראשון רשות הפיתוח תממן את התכנון ובחירת המיקום עד ליציאה למכרז ובחירת יזם פרטי לביצוע
רישוי והסרת חסמים בירוקרטים -
רשות הפיתוח תסדיר את המצב התכנוני באמצעות תכנית מתאר מקומית במהלך מזורז וע"י תוספת זכויות לשימושים נוספים עפ"י הצורך. שימוש במטרת העל להשגת פרויקט ברמה הלאומית על מנת להסיר חסמים בירוקרטים בנושאי תשתיות ביוב, חניה וקביעת מדדים לקידום תכנית ארצית (תמ"א) לשדרוג בר קיימא של מתחמי מגורים. ובמילים אחרות תמ"א38 ירוקה
פרויקט חיזוק קונסטרוקטיבי מתקדם-
תכנון מותאם לבניית מערכת יסודות חדשה סביב המבנה הקיים, אשר מאפשרת את חיזוקו ובניית תוספת קומות מעליו והמערכות השונות הנלוות אליהן במינימום מאמץ
מערכת 'שיכון ירוק' מודולרית
לב העניין הוא יישומן של מערכות אקולוגיות שונות על גבי הבניין הקיים ועבור הדירות החדשות, כאלו שיודעות לייצר חשמל, לחסוך באנרגיה, לטהר את המים ולהשיבם לשימוש חוזר להשקיית גינות וחקלאות עירונית.
היבטים סביבתיים ב'שיכון הירוק'
1. שימור הקרקע
המאפיינים הבולטים למבני השיכון הציבורי מימי קום המדינה, הינם מימדי המגרש הגדול, החזרתיות בעיצוב חללי המגורים, המעטפת והפונקציונאליות הפשוטה של ה'בלוקים' מהווים רקע חסר לוקאליות ומאפשרים התערבות צפויה ופשוטה מבחינה ארכיטקטונית לשדרוגם. עובדה היא שמבני מגורים אלו תוכננו בתקופה בה הרכב הפרטי היה למותרות ועל כן בד"כ אינם מכילים חניות.
במגרש הנבחר מקדם הצפיפות לדונם הינו: 12 יח"ד
32 דירות על מגרש 2.7 דונם
התכסית הפנויה : כ-75%
התכסית הבנויה ברוטו: כ- 25%
700 מ"ר מתוך 2,730 מ"ר
אופי שימור הקרקע:
- הקטנת התכסית במינימום הנדרש לביסוס יסודות חדשים עבור תוספת הבניה לחדרים/ מרפסות, תוספת חדרי מעליות ומדרגות ומערכות לפי הצורך.
- הקצאת שטח למערכות טיהור מים קרקעיות. חפירת מאגרי מים מטוהרים ובהם בריכות מים אקולוגיות ציבוריות.
- הקצאת חניות מקורות לאופניים, עגלות, קורקינטים וכיוב'
- פיתוח הקרקע והקצאת שטחי חקלאות עירונית + מים והדרכה ליזמים/ דיירים במסגרת הקהילתית התומכת.
הוספת שטחי מסחר/ שירותים / גני ילדים וכיוב' בקומת הקרקע וכלפי המרחב הציבורי המשותף.